אזור המשפחות 🍒
📸 רגעים מהגן 🍒🌿
📅 השבוע בגן
📌 היום־יומי
📝 טפסים ובקשות
🏡 לבית
🕯️ פינת השבת שלנו
🔗 קישורים שימושיים
🤝 ועד הגן
🤝 חברי ועד הגן
💳 תשלומי ועד
💚 שקיפות כספית
☀️ היעדרות או איחור
🚗 עדכון איסוף היום
📅 לוח הגן
🕯️ מקבלי השבת
כאן מופיעים רק התאריכים שבהם הילד/ה שלכם משובץ/ת. השיבוץ נעשה אוטומטית לפי סדר ההרשמה.
מי מגיע/ה עם הילד/ה? בחרו כאן את אמא/אבא של שבת, והשם יופיע גם לצוות.
רוצים להחליף תאריך? אפשר לשלוח בקשת החלפה למשפחה אחרת ממש כאן, למטה.
| תאריך | הילד/ה שלכם | התפקיד | אמא/אבא של שבת |
|---|
מקבלת השבת: 2 חלות קטנות, צלחת פירות חתוכים, חבילת מגבונים, שרוול כוסות שתייה חמה.
🔄 בקשת החלפה
אפשר לבקש ממשפחה אחרת להחליף תאריכים. ההחלפה נכנסת לתוקף רק אחרי שהצד השני מאשר.
📥 בקשות שקיבלתם
📸 התמונות שלנו
🎂 ימי הולדת
📋 שאלון היכרות
🌱 הורה מעשיר
🌱 הורה מעשיר
יש לכם חצי שעה ורעיון מגניב? בחרו פעילות מוכנה, ראו בדיוק מה צריך ואיך להעביר אותה, ושלחו לספיר בקשה לתאריך שמתאים לכם.
🧭 פעם ראשונה מתנדבים בגן? זה כל מה שצריך לדעת
✨ מה בא לכם לעשות עם הילדים?
📬 הבקשות שלי
כאן תראו אם הפעילות אושרה, אם ספיר הציעה תאריך אחר או אם צריך לעשות שינוי.
עדיין לא נשלחו בקשות.
🫶 גדלים כאן — חוסן, רוגע וקשר
הם קודם כל ילדים. 💛
ילדים שגדלים, משחקים, רבים, מצחיקים אותנו, מפחדים לפעמים — ובמקביל חיים באזור שבו המציאות הביטחונית יכולה להיכנס הביתה בלי הזמנה. כאן לא מתעלמים מזה, אבל גם לא הופכים את המלחמה לזהות שלהם.
📚 על מה הפינה הזאת מבוססת?
למקור
למקור
מתי לפנות
ספר מהבית שלנו: „הפתעת נשימה”
ד״ר לירז כהן־ביטון כתבה ספר ילדים שנולד מתוך המציאות הביטחונית של ילדי הדרום ומתאר ילדה שמתמודדת עם פחד מאזעקות ועם קושי להסדיר את הנשימה. אנחנו מציגים אותו כאן כמשאב מקומי מומלץ לקריאה משותפת. הפעילויות בפינה אינן מועתקות מהספר אלא נכתבו במיוחד לאתר על בסיס המקורות המקצועיים שמופיעים למעלה.
🎮 חדר הכושר של החוסן
לא „תרגילי חרדה”. משחקים קטנים שעוזרים לגוף לעבור מ״וואו״ ל״אני שוב פה״. אפשר לתרגל גם ביום רגיל — דווקא אז הכי קל ללמוד.
🚨 אזעקה היא לא הזמן ללמוד שיטה חדשה
קודם בטיחות והנחיות פיקוד העורף. את כלי ההרגעה מפעילים כשנמצאים במקום בטוח.
בזמן
מעט מילים, פעולה ברורה ונוכחות: „יש אזעקה. אנחנו יודעים מה עושים. אני איתך.” לא מבטיחים שאין סכנה ולא דורשים מהילד „להירגע”.
מיד אחרי
נותנים לגוף זמן. מים, מגע אם הילד רוצה, תנועה או משחק קצר. אפשר לומר: „האזעקה הסתיימה. הגוף שלך עדיין נבהל, ואנחנו פה יחד.”
בשגרה
פה בונים חוסן: שגרה, משחק, תנועה, קשר, סיפורים, תחושת מסוגלות ותרגול של משחקי הרגעה כשאין פחד גדול.
💬 מה אומרים כש...?
תשובות קצרות, אמיתיות ומותאמות לגיל — בלי הבטחות שאי אפשר לקיים ובלי להפחיד בפרטים.
„אמא, תהיה היום אזעקה?”
„אני מפחד/ת מהבומים”
„אנחנו בטוחים?”
„אני לא רוצה לישון לבד”
„אני לא רוצה ללכת לגן”
הילד משחק שוב ושוב „אזעקה וממ״ד”
„למה יש מלחמה?”
„אני מפחד/ת למות”
🧐 זה הגיל, עומס מהתקופה, או משהו שכדאי לבדוק?
אין פה אבחון. סמנו מה נכון כרגע וקבלו כיוון לחשיבה. שום תשובה לא נשמרת.
🟢🟡🔴 רמזור חוסן
לא כלי אבחוני. דרך פשוטה לחשוב על עוצמה, משך ותפקוד.
🟢 אפשר להכיל ולעקוב
- מבקש יותר קרבה אחרי אירוע מלחיץ.
- נבהל מרעש אבל מצליח להירגע.
- מדבר או משחק על מה שקרה.
- יש קצת יותר קושי בשינה אבל רוב היום נשאר שלו.
🟡 שווה לשים לב
- הקושי חוזר הרבה ולא נרגע.
- סיוטים, היצמדות, כאבי בטן או דריכות חזקה.
- נמנע מדברים שהיה עושה קודם.
- התפרצויות או נסיגה שמתחילות להשפיע על החיים.
🔴 כדאי להתייעץ
- פגיעה משמעותית ומתמשכת בשינה, אכילה, גן, משחק או קשרים.
- החמרה מתמשכת או אובדן מיומנויות משמעותי.
- מצוקה עוצמתית שהילד כמעט לא מצליח לצאת ממנה.
- כל מצב שבו ההורה מרגיש: „זה כבר מעבר למה שאנחנו מצליחים להחזיק לבד”.
❤️ וגם להורה יש מערכת עצבים
כשאני עצמי מוצף/ת
אין ציפייה להיות הורה זן בזמן אזעקות. לפני שמנסים להסביר לילד עשר דקות, אפשר לעשות שלושה דברים קטנים:
- רגליים על הרצפה ולהרגיש את התמיכה.
- נשיפה אחת ארוכה יותר מהשאיפה.
- להסתכל סביב ולומר לעצמי מה נכון עכשיו: „אנחנו במקום מוגן. אני כאן. עכשיו אנחנו מחכים.”
ויסות משותף
ילדים קטנים „שואלים” את הגוף של המבוגר אם אפשר להתחיל להירגע. לא חייבים להסתיר כל רגש — אפשר לומר „גם אני נבהלתי” — אבל כדאי לתת גם עוגן: „ואני איתך, ואנחנו יודעים מה לעשות.”
💛 אחרי הגן — בבית ביחד
💛 לא צריך להפעיל אותם כל הערב
בגילאי טרום חובה וחובה, משחק, תנועה, סיפור, שיחה, עזרה בבית ואפילו קצת שעמום הם חלק מההתפתחות. בחרו לפי כמה זמן וכוח באמת יש לכם היום — לא לפי מה ש״אמורים״ להספיק.
🎯 תנו לי פעילות שמתאימה לחיים האמיתיים
✅ מומלץ יותר / 🤏 פחות מומלץ כהרגל
✅ כדאי שיהיה הרבה ממנו
- משחק חופשי ודמיון — הילדים קובעים מה המשחק ולא המבוגר.
- תנועה — ריצה, טיפוס, ריקוד, כדור, אופניים והשתוללות בטוחה.
- קריאה ושיחה — לא מבחן על הסיפור; פשוט ליהנות ולדבר עליו.
- עזרה אמיתית בבית — לערוך שולחן, למיין גרביים, לחתוך דברים רכים, להשקות.
- בחירה בתוך גבול — ״מקלחת עכשיו או אחרי הסיפור?״ במקום משא ומתן אינסופי.
- לנסות לבד — להתלבש, לפתור בעיה קטנה, לסדר, למזוג — גם אם זה פחות מהר.
- זמן עם חברים — תורות, משא ומתן, ריבים ותיקון הם למידה חברתית אמיתית.
- קצת שעמום — לא כל דקה חייבת מבוגר, מסך או פעילות מוכנה.
🤏 פחות כדאי להפוך לשגרה
- דפי עבודה כל ערב רק כדי ״להכין לכיתה א׳״.
- להפוך כל משחק לשיעור: כל הזמן לשאול צבעים, מספרים ואותיות.
- לתקן יצירה כדי שתיראה ״יפה״ או כמו הדוגמה של המבוגר.
- לפתור מיד כל קושי במקום לתת רגע לחשוב, לבקש עזרה או לנסות שוב.
- למלא כל ערב בחוגים, משימות והפעלות בלי זמן חופשי.
- מסך כברירת המחדל להרגעה, במיוחד ממש לפני השינה.
- חקירת ״מה עשית היום?״ כשהילד לא רוצה לדבר; לפעמים שיחה נפתחת דווקא תוך משחק או מקלחת.
- השוואות לילדים אחרים — אבני דרך הן כיוון כללי, לא תחרות.
🧠 הדברים שבאמת שווים השקעה בגיל 4–6
📚 לקרוא יחד — גם אם הוא כבר מכיר בעל פה
לעצור לפעמים ולשאול ״מה נראה לך שיקרה עכשיו?״, לדבר על הדמויות והרגשות, ולתת לילד להשלים משפטים או לספר חלק בעצמו.
🧦 לתת עבודה אמיתית
מיון גרביים, עריכת שולחן, בחירת בגדים, סידור תיק, השקיית עציץ או ערבוב בקערה. תחושת ״אני יכול/ה״ חשובה יותר מביצוע מושלם.
👫 לא לפתור כל ריב
אפשר לעזור במילים: ״שניכם רוצים את אותו דבר. איזה פתרון אפשר למצוא?״ ולתת להם לנסות להגיע להסכמה לפני שאנחנו פוסקים.
💗 קודם שם לרגש, אחר כך פתרון
״את ממש כועסת כי רצית להישאר״ לא אומר שאנחנו מבטלים את הגבול. הוא פשוט עוזר לילד להבין מה קורה לו.
✂️ ידיים עובדות בלי דפי עבודה
בצק, גזירה, השחלה, לגו, מדבקות, מלקחיים, ערבוב ובנייה מחזקים מיומנויות עדינות בלי להפוך את הערב לשיעור כתיבה.
🧩 שאלות שאין להן תשובה אחת
״איך נבנה גשר שלא ייפול?״, ״מה יכול לצוף?״, ״איך אפשר לחלק את זה שווה?״ — יותר מעניין משאלות שבודקות אם הילד יודע את התשובה שלנו.
🤍 10 דקות של נוכחות שוות הרבה
לפעמים עשר דקות בלי טלפון שבהן הילד בוחר את המשחק טובות יותר משעה שבה המבוגר חצי איתו וחצי במסך.
🌱 אל תמהרו להגיד ״זה קשה לך״
אפשר לומר: ״עוד לא הצליח. רוצה לנסות בדרך אחרת?״ — מסר קטן שמשאיר מקום להתנסות במקום להגדיר יכולת.
🛁 טקסים קבועים מורידים ויכוחים
סדר ערב צפוי — אוכל, משחק, מקלחת, סיפור, שינה — מפחית את כמות ההחלטות והמשא ומתן כשכולם כבר עייפים.
🌙 בריאות ושגרה — במספרים, בלי להילחץ
🎒 ומה באמת חשוב לקראת גן חובה / כיתה א׳?
לא — לא צריך ״ללמד כיתה א׳״ בבית
💬 שפה: איך לקדם בלי לשבת ללמוד?
- לתת לילד לספר משהו שקרה ולשאול שאלות המשך.
- לשחק ״אני רואה משהו שמתחיל ב...״ אם זה כיף לו.
- להמציא סוף אחר לסיפור.
- לתת הוראות מצחיקות של שניים־שלושה שלבים: ״קח כף, שים על השולחן ואז תן לי כיף״.
- לזהות אותיות מוכרות בשלטים, אריזות ושמות — בלי בחינה.
🔢 מתמטיקה: היא נמצאת בכל הבית
- לספור כמה צלחות צריך.
- לחלק ענבים/קוביות שווה בין שניים.
- למדוד מי גבוה יותר ומה ארוך יותר.
- לחפש צורות בבית.
- לשחק קובייה ומשחקי מסלול — מספר, תור, תכנון והפסד באותה פעילות.
💗 רגשות וגבולות
- רגש הוא מותר; לא כל התנהגות מותרת: ״מותר לכעוס, אסור להרביץ״.
- לתת שתי אפשרויות שאפשר לחיות איתן במקום שאלה פתוחה שאין בה באמת בחירה.
- כשילד מוצף, פחות הסברים ארוכים; קודם הרגעה, אחר כך שיחה.
- אם התפרצנו כהורים — אפשר לתקן. גם תיקון הוא מודל של יחסים.
📱 מסכים
- עד גיל 5: עד שעה ביום בשעות הפנאי לפי משרד הבריאות.
- עדיף תוכן איכותי, ובגיל הצעיר לצפות יחד כשאפשר ולדבר על מה שרואים.
- לא חייבים ״להרוויח מסך״ על כל התנהגות טובה; זה עלול להפוך אותו לפרס הכי נחשק בבית.
- ארוחות והחלק שלפני השינה הם מועמדים טובים לזמנים קבועים בלי מסך.
- גם מסך של ההורה משפיע על איכות האינטראקציה; לפעמים הטיפ הוא דווקא לשים את הטלפון שלנו בצד.
😴 שינה
- טקס קצר שחוזר על עצמו עוזר יותר מטקס ארוך ומשתנה.
- להוריד גירויים לקראת שינה: תאורה, ריצה, משחקים סוערים ומסכים.
- ילדים שונים בצורכי השינה; מסתכלים גם על תפקוד ביום ולא רק על השעון.
- אם יש נחירות משמעותיות, הפסקות נשימה, עייפות קיצונית או קושי מתמשך — זה כבר משהו שכדאי לברר רפואית.
👫 חברויות
- בגיל הזה לומדים חברות דרך ניסיון — כולל ויכוחים.
- אפשר לתרגל משפטים: ״אפשר להצטרף?״, ״כשאת מסיימת תביאי לי?״, ״לא אהבתי שעשית את זה״.
- לא חייבים להכריח לשתף מיד כל חפץ אישי; אפשר ללמד תור, משא ומתן והגדרת דברים שלא רוצים לחלוק.
- מפגש אחד רגוע עם ילד אחר לפעמים מלמד יותר ממפגש ענק.
משרד הבריאות · גיל 4–5 · משרד הבריאות · גיל 5–6 · מסכים בגיל הרך